במרחבי הלמידה הפיזיים בבית הספר – הכיתות, המסדרונות ומרחבי החצר – אפשר למצוא שלל מסרים מגדריים גלויים וסמויים ביניהם ייצוגים ויזואליים שונים של גברים ונשים, טקסטים ומשפטי השראה. גם מסרים אלה, כמו רבים אחרים, משפיעים על התפיסות העצמיות והחברתיות של התלמידים והתלמידות.
תכנון ועיצוב המרחב הפיזי – פינות הישיבה, המסדרונות, החצר והשטחים הציבוריים בתוך בית הספר – עלולים לעודד חלוקה מגדרית, לא תמיד מודעת, בין אזורים המשוייכים לבנות ואיזורים המשוייכים לבנים (לדוגמה: מגרשים “השייכים” לבנים, פינות ישיבה “השייכות” לבנות ועוד). החלוקה הזאת מעצימה את ההבדלים בין בנים לבנות, ומכוונת בנים ובנות לפעילויות מסוגים שונים. תכנון המרחב מנקודת מבט מגדרית יכולה לעודד בנות ובנים להרגיש בנוח במגוון אזורים בבית הספר, לטשטש הפרדות מגדריות אופייניות ולהעצים את תחושת הביטחון והמוגנות של בנות ובנים כאחד.
איך נזהה הטיות מגדריות בבית הספר?
נשאל את עצמנו:
1
כמה דמויות של נשים וכמה של גברים מוצגות על הקירות?
2
מהם התפקידים של הגברים המוצגים ומהם התפקידים של הנשים המוצגות?
3
מה הפעולות שהדמויות הגבריות והנשיות עושות?
4
כיצד נראות הדמויות של הנשים והגברים? (גוף, לבוש, אביזרים).
5
איפה נמצאים הבנים ואיפה נמצאות הבנות בזמן ההפסקה?
איך ניישם בכיתה?
חלוקה מרחבית הוגנת של חצרות בית הספר
חלוקת זמן המגרש בין בנות לבנים באופן מאוזן; הקצאת מגרש נוסף ונפרד לתלמידות
גיוון דמויות מעוררות השראה
הצגת דמויות של נשים פעילות מעוררות השראה ופורצות דרך במרחב הבית ספרי; הצגת דמויות של גברים במגוון של עיסוקים ותחומים, ולא רק כאלה הנחשבים ‘גבריים’
שימוש בשפה שוויוניות
שימוש בשפה שוויוניות בשלטים
מפגש עם מנהיגות ומנהיגים
מפגש עם דמויות מגוונות מהקהילה אשר מעוררות השראה ומודל לחיקוי עבור כלל התלמידות והתלמידים