השפה העברית היא שפה ממוגדרת המבחינה בין זכר לנקבה בשמות עצם, כינויי גוף, שמות תואר, פעלים ועוד. על פי כללי האקדמיה ללשון העברית, לשון הזכר נחשבת לניטרלית ופונה גם לילדות. עם זאת, בשנים האחרונות נשמעים עוד ועוד קולות הטוענים כי השימוש הכללי בלשון זכר מדיר נשים, ילדות ונערות מהשפה ומהמציאות החברתית, וכך מצמצם את ההזדמנויות שלהן.
מחקרים מראים שנוסח הפנייה משפיע על תפיסת העצמי, תפיסת המסוגלות וההתנהגות בפועל.
למרות שהעברית מאוד ממוגדרת והאתגר נראה לפעמים לא פשוט, בפועל יש בעברית כמה וכמה הטיות שמאפשרות פנייה מאוזנת ומכלילה מגדרית, ורובן נחשבות תקניות גם לפי כללי האקדמיה ללשון.
איך נזהה הטיות מגדריות בגן?
נשאל את עצמנו:
1
האם השלטים על קירות הגן מנוסחים בדרך כלל בלשון זכר?
2
האם הפנייה לגן היא בדרך כלל בלשון זכר?
3
איך מנוסחים קטעי ההנחייה במסיבות ואירועים, והאם יש בהם גם שימוש בלשון נקבה?
איך ניישם בגן?
שפה שיוויונית במרחב החינוכי
שילוב לשון נקבה בשלטים ומשפטי השראה התלויים על הקירות בגן
שיח שוויוני בגן
הכפלת הפנייה או פנייה לסירוגין על מנת לפנות לכולםן – ילדים וילדות.
האם הפנייה להורים ולילדים היא תמיד בלשון זכר?