השפה העברית היא שפה ממוגדרת המבחינה בין זכר לנקבה בשמות עצם, כינויי גוף, שמות תואר, פעלים ועוד. על פי כללי האקדמיה ללשון העברית, לשון הזכר נחשבת לניטרלית ופונה גם לנשים. עם זאת, בשנים האחרונות נשמעים עוד ועוד קולות הטוענים כי השימוש הכללי בלשון זכר מדיר נשים, ילדות ונערות מהשפה ומהמציאות החברתית, וכך מצמצם את ההזדמנויות שלהן.
מחקרים מראים שנוסח הפנייה מוביל להבדלים מגדריים בתפיסת העצמי, בתפיסת המסוגלות ובביצועים בפועל. כך למשל, מחקר ישראלי מצא כי שימוש בלשון רבים בהנחיות במבחנים תורמת לשיפור הישגי התלמידות, ואינה פוגעת בהישגי התלמידים. מחקר אחר מצא כי נשים שענו על שאלון שבחן מוטיבציה ללימודים אקדמיים ונוסח בלשון ניטרלית, דיווחו על תחושת מסוגלות גבוהה יותר מאלה שענו על שאלון שנוסח בלשון זכר.
למרות שהעברית מאוד ממוגדרת והאתגר נראה לפעמים לא פשוט, בפועל יש בעברית כמה וכמה הטיות שמאפשרות פנייה מאוזנת ומכלילה מגדרית, ורובן נחשבות תקניות גם לפי כללי האקדמיה ללשון. לצד נוסח הפנייה, חשוב לשים לב גם לתוכן ולמסרים הישירים והסמויים בטקסט, כמו למשל השימוש בסטראוטיפים מגדריים בשמות של מקצועות כמו “רופאים ואחיות” או “מורים וגננות”.
איך נזהה הטיות מגדריות בבית הספר?
נשאל את עצמנו:
1
האם חומרי ההוראה מנוסחים בדרך כלל בלשון זכר?
2
האם נעשה שימוש בלשון פנייה מגוונת בשיח עם הכיתה?
3
למי פונים הציטוטים ומשפטי ההשראה על הקירות? ומי מצוטטים בהם?
4
איך מנוסחים הנאומים וקטעי ההנחייה בטקסים, והאם יש בהם גם שימוש בלשון נקבה?
איך ניישם בכיתה?
שפה שוויונית במבחנים ודפי עבודה
יצירת שני נוסחים לכל מבחן – נוסח אחד בזכר לבנים ונוסח אחד בנקבה לבנות, או שימוש בציווי בריבוי על מנת ליצור שפה שוויונית: במקום כתוב, פרט והסבר – כתבו, פרטו והסבירו
שפה שיוויונית במרחב החינוכי
שילוב לשון נקבה במשפטי השראה וטקסטים על הקירות ברחבי בית הספר
שיח שוויוני בכיתה
הכפלת הפנייה או פנייה לסירוגין על מנת לפנות לכולםן – תלמידים ותלמידות, מורים ומורות
סדנה בכתיבה שוויונית לצוות החינוכי
מפגש פיתוח מקצועי לצוות שיכלול הנגשת ידע, הכרות עם כלים והתנסות בפתרונות מגוונים