קיים פער מגדרי משמעותי בבחירת לימודים מתקדמים במגמות מדעיות-טכנולוגיות בתיכון, כך שפחות תלמידות בוחרות במגמות פיזיקה, מדעי המחשב, רובוטיקה ואלקטרוניקה. בנוסף, חלק מהתלמידות שמתחילות את הדרך במגמות המדעיות לא משלימות אותה ועוברות למגמות אחרות. לייצוג החסר של תלמידות במגמות המדעיות יש מחיר: המציאות הזאת מונעת מבנות את האפשרות למצות את מלוא היכולות והפוטנציאל שלהן, משפיעה על התפיסה העצמית של נערות צעירות ועל תחושת השייכות החברתית שלהן לתחומים הללו בשוק העבודה. ההשתתפות במגמות המדעיות-טכנולוגיות היא גורם מכריע המשפיע על בחירות במסלולים אקדמיים וקריירה בתחום מדעי המחשב וההנדסה, תחומים המבטיחים יכולת השתכרות גבוהה יותר ואפשרויות תעסוקה מגוונות בעתיד.
במסגרת מיפוי מגדרי של בית הספר, נאספו נתונים על רישום של תלמידים ותלמידות למגמות המדעיות בתיכון. הנתונים הראו שלמרות מגמת שיפור בשנים האחרונות, מספר התלמידות במגמת מדעי המחשב עדיין נמוך משמעותית משל התלמידים. גם בתחום הרובוטיקה, תלמידות משתתפות בשיעורים בחטיבת הביניים, אבל רק מעטות נרשמות ללימודי המשך בתיכון, וגם לאחר הרישום למגמות האלה, הצוות החינוכי הצביע על קושי שהתלמידות חוות בהשתלבות במגמות.
רכזי המגמות למדו לעומק על החסמים המגדריים שכיחים המשפיעים על הרישום של תלמידות למגמות מדעיות-טכנולוגיות: החשש מלחץ של קבוצת השווים (מה יחשבו עליי הבנות האחרות? הבנים?), האתגר שיכול להיות בשילוב לימודים עמוסים במגמות האלה עם חיים חברתיים (חוגים, תנועות נוער), האופי התחרותי של הלימודים במגמה, ייצוגים של של נשים וגברים בחומרי ההוראה ועוד. הצוות העלה את הסוגיות האלה בערבי החשיפה למגמות, סיפר על החסמים וגם הציע פתרונות אפשריים. בנוסף, התקיים שיח פתוח בנושא בשיחות אישיות עם המחנכים והמחנכות במסגרת תהליך הבחירה. המורה לרובוטיקה סיפר כי : “גם בשיעורי ההתנסות אני מתייחס לנקודות שעלו במפגש איתכן ובערבי החשיפה”.
בעקבות המרחב שנוצר לשיחה פתוחה על החששות של התלמידות וההתייחסות לפתרונות, עלה כבר באותה שנה מספר הבנות שנרשמו למגמות מדעי המחשב ורובוטיקה.
