ב- 7.10.23 החיים של כולנו השתנו. בחלוף שנה, ובתוך מלחמה שעדיין ממשיכה, נציין בישראל יום זיכרון לאומי לציון האירועים שהשפיעו באופן עמוק על החברה הישראלית. השנה שחלפה, לצד סוגיות רגישות וכואבות הדגישה ביתר שאת גם את החשיבות של מבט מגדרי על אירועי המלחמה והמציאות סביבנו. לצד האתגרים המורכבים והאובדן, נחשפנו לנשים רבות שפעלו בתושייה רבה והובילו באומץ, בסולידריות ובגבורה התמודדות עם אתגרים בעורף ובחזית. הסיפור ההיסטורי לא מתמקד לרוב בעשייה, בגבורה ובמנהיגות של הנשים.
ביום הזיכרון אפשר לתת מקום בכיתה לסיפורן של נשים ששברו תפיסות מגדריות ביחס לכוח וליכולות שלהן. היכרות עם סיפורים אלה, היא הזדמנות לבסס סיפור היסטורי חדש שנשים הן חלק ממנו, בימים בהן נשים עדיין לא תמיד חלק ממעגל קבלת ההחלטות.
יעל לייבושור
יעל לייבושור, ממושב גיאה בעוטף עזה, שירתה כתצפיתנית בבסיס נחל עוז. בבוקר ה7.10- יעל הייתה במשמרת בחמ”ל, כאשר היא וצוות התצפיתניות זיהו את הפריצה של גדר הגבול במצלמות שלהן. בקור רוח, גבורה ומחויבות עמוקה לתפקיד, יעל והתצפיתניות שאיתה, מנהלות את האירוע, מדווחות על פלישת מאות מחבלים ומכוונת כוחות למוקדי החדירה. יעל נשארת בעמדתה וממשיכה למלא את תפקידה, גם כשהחמ”ל מותקף על ידי עשרות מחבלים שחדרו לבסיס, וגם כאשר היא והתצפיתניות שאיתה מבינות את הסכנה לחיים שלהן עצמן. יעל נפלה בקרב על החמ”ל שנשרף, תוך כדי מילוי תפקידה.