השפה העברית היא שפה ממוגדרת, והשימוש בלשון זכר הנחשבת ניטרלית מייצר מציאות המדירה נשים, נערות וילדות מהשפה הכתובה. כך למשל, מחקר מצא כי שימוש בלשון רבים או בלשון נקבה במבחנים משפר את ההישגים של תלמידות. במחקר אחר, נשים שענו על שאלון שבחן מוטיבציה ללימודים אקדמיים ונוסח בלשון ניטרלית, דיווחו על תחושת מסוגלות גבוהה יותר מאלה שענו על שאלון שנוסח בלשון זכר. הרחבת השימוש בשפה שוויונית בבית הספר, באמצעות ניסוחים פשוטים ויעילים, יכולה להשפיע כבר מגיל צעיר על תפיסות והישגים.
מיפוי של מבחנים ודפי עבודה הראה שישנו שימוש מועט בלבד בניסוח שוויוני בבית הספר. בנוסף, שיחות עם מורים ומורות העלו שרוב הצוות החינוכי לא מודע לחשיבות של ניסוח שוויוני וגם נוטה לחשוב שזו כתיבה מייגעת ומעמיסה, שעלולה לעורר התנגדות גם בקרב התלמידים והתלמידות.
המורה המובילה את תחום המגדר בבית הספר יצרה כרזות מעוצבות שכללו טיפים לצוות החינוכי לכתיבה וניסוח שוויוני בהשראת המדריך לכתיבה שוויונית 'לכתוב לכולםן', שנתלו על קירות חדר המורות. בנוסף, מידע על הטיות מגדריות בשפה נתלה ברחבי בית הספר.
הנוכחות הפיזית של הטיפים על הקירות (קשה היה להתעלם ממנה) עוררה בקרב הצוות שיחות על מגדר ושפה בבית הספר, העלתה את המודעות ויצרה בסיס לשינוי. בעקבות פרסום הטיפים, מורים ומורות בצוות התנסו לראשונה בניסוח שוויוני במבחנים. מורות אחרות שכללו את הפרקטיקות שלהן בעזרת הטיפים, ואחד המורים סיפר כי הוא משתמש בפנייה שוויונית בשפה הדבורה בכיתה כבר תקופה, ועכשיו, בעזרת הטיפים הוא מאמץ ניסוח שוויוני יותר גם בכתיבה. גם מורות שהתנגדו בעבר מצאו בעזרת הטיפים דרכים פשוטות ולא מייגעות לשימוש בשפה שוויונית.
